היסטוריה של קובה

היסטוריה של קובה

היסטוריה של קובה

 האי הקריבי הגדול ביותר בקובה התגורר לראשונה בסביבות 3000 לפני הספירה על ידי עמים שחייהם הפשוטים של ציד ודיג עם כלים גסים עשויים רכיכות לא השאירו מעט מאחור כדי ללמוד על מאות שנים מאוחר יותר, מפרץ גואנג'ואטו החי והפשוט הפך את קובה לבית אך נדחק החוצה הקצה המערבי של האי על ידי הטאינו שהגיע לסירות קאנו מדרום אמריקה בסביבות 1250, זו מודעה שלא אחר הצהריים והשתלט על רוב חקלאות האדמה במשחקי כדור ובניית כפרים של סכך שמרו על הצ'וטים על ידי הצ'יפים. אלה היו האנשים שקולומבוס פגש כאשר הוא הפליג מאירופה באופן טבעי, הוא טען שהאי עבור ספרד טאינו הדומיננטיות של קובה הסתיימה במהרה. כאשר הם נכבשו בסופו של דבר ולא היו להם חסינות למחלות שהכניסו מחלות כגון אבעבועות שחורות החלו למות במהירות מטרידה, נשלחו ללא פגע לעבד במכרות באי ציות בוטה לפקודת המלך ומלכת ספרד כי יטופלו הילידים באופן אנושי וישלמו שכר. עד 1513.

מספר הילידים היה כה זעיר עד כי עבדים יובאו מאפריקה כדי להשלים את מצוקת העבודה בקובה יש משאבים טבעיים רבים אך אין הרבה זהב וזה מה שהספרדים רצו הכי הרבה מכיוון שקובה הפכה למפקדה העיקרית של האימפריות הספרדיות בעולם החדש מקום לאן נסע דה סוטו כדי לחקור את צפון אמריקה, וממנה פתח קורטז את מסעו לכיבוש האצטקים של מקסיקו ספרד ביצר את קובה ברגע שהתברר כי הצרפתים והולנדים האנגלים מתכננים אמריקה - שלא לדבר על הפיראטים בתקווה לגרד כמה עושר לעצמם הדברים נרגעו קצת עד 1700 ובשנים שלאחר מכן ראתה קובה תעשייה רווחית על בסיס סוכר ספרד מצאה עצמה במלחמה עם בריטניה שראתה את הבריטים כובשים את בירת קובה הוואנה והם היו שומרים על קובה אלמלא ספרד הסכימה לתת במקום זאת בריטניה בפלורידה, כאשר המהפכה התעשייתית החלה לפרוח, הובר השקיע רבות במכונות ובטחנות כדי להגביר את ייצור הסוכר שלהם עד 1860 בקובה סיפק לכמעט 1/3 מכמות הסוכר המתוקה בעולם כן עם טעם לוואי מר של הידיעה שזו תוצאה של העבדות שבוטלה לבסוף בשנת 1886 בינתיים הקריאות לעצמאות היו חזקות יותר בקובה עמדה במהפכות אמריקה הלטינית בה נפרדו המדינות בחירות אחת מספרד, אך כעת העם היה חסר מנוחה ורצה להיות חופשי והתקוממויות רבות התלקחו ולא הודחקו אף אחד לא רצה עצמאות קובנית יותר מאשר המשורר חוסה מארטי שהוגלה בגלל ISM.

בשובו הוא נפטר בקרב והפך לגיבור הלאומי של המדינה מרטי חלם על עצמאות, אך גם חשש מהסיפוח האמריקני שהחששות האלה התממשו בשנת 1898 כאשר ארה"ב. התערב במלחמת העצמאות של קובה הציבור האמריקני סחף את ידי החדשות המזויפות שהתגלגלו מהעיתונות מגברים כמו האזרח קיין. כאן אנו מפוברקים סיפורי מעשי זוועה ספרדיים נגד קובנים החרידו את הציבור כאשר USS מיין הוטבעה ככל הנראה מ אש מקרית בבונקרים הפחמיים שהתפשטה למגזינים ספרד האשימה ומלחמה הפכה בלתי נמנעת ספרד נמחצה על ידי אמריקה שלקחה את קובה רק למסור אותה לקובנים לאחר שהבטיחה את האינטרסים הכלכליים שלהם בתיקון פלאט כך שקובה הייתי מניח חופשי עם תומאס אסטרדה פלמה כנשיא הראשון, הוא השכיר את מפרץ גואנטנמו לאמריקה לתמיד אך הוא התמודד עם התנגדות קשה בשנת 1906 והוביל לכיבוש השני של קובה על ידי אמריקה, בעוד שקובה הוחזרה שוב והמשכה התערבות אמריקאית כדי לשמור על האינטרסים הכלכליים שלה באי הבהיר מי באמת בוס כפי שללא ספק שמתם לב שקובה נראתה כאילו היא מנהלת יחסים נפלאים עם שנינות ארצות הברית זיכרונות חמים רבים שצריך להתבונן בהם כשמשרטו את דרכה בעתיד במשך עשרות שנים שקובה הייתה נתונה למנהיגים מושחתים והחברה הייתה מתוחה ומבולבלת עכשיו אחת הדרכים להשתיק את אי שביעות הרצון מלבד חקיקת רפורמות משתמשת בכוח זו הייתה מדיניות השלטון ומכאן EO בטיסטה שלקח את השלטון בהפיכה צבאית בשנת 1952 היו הקובנים במצוקה לא מבוטלת כשליש מהם רוששו הכלכלה על בסיס סוכר הייתה עומדת במאפיה שהנהילה את הוואנה ותיירים אמריקאים שתו וחיו אותה זקופה בפניהם התנועה המהפכנית החלה להתרחב בהנהגת קומוניסטים.

פידל קסטרו חסידיו המחוספסים לקח את הגבעות והתפתחה מלחמת גרילה שראתה את בטיסטה נפל והוגלה וקסטרו בשליטה בתגובה לקובה הלאמת בתי זיקוק נפט אמריקאים בבעלות פרטית ארה"ב. הטיל אמברגו כלכלי על קובה שהיו חדשות רעות מכיוון שכלכלת קובה הייתה תלויה זה מכבר באמריקה, למרבה המזל לקובה היה הגיבוי של ברית המועצות אשר הכספית שלה

בשנה שלאחר מכן התרחש משבר הטילים בקובה שבו ברית המועצות תכננה להציב נשק גרעיני בקובה ושם ארה"ב. התנגדו לכך ובמקום שכולם חשבו כי מלחמת העולם השלישית תתרחש אך חרושצ'וב והנשיא קנדי ​​הגיעו להסכמה והמשבר הסתיים אז הקובנים החלו להתערב ברחבי העולם בתמיכה למטרות המרקסיסטיות שהיא עשתה זאת בבוליביה בשנת 1967 כאשר הוא נלכד על ידי בוליביה. כוחות שפעלו על מודיעין ה- CIA והוציאו להורג את המיגרנה הגדולה הבאה של קובה שנבטה בשנת 1991 עם קריסת ברית המועצות שהגדילה את קובה, במשך עשרות שנים מצוקה כלכלית בעקבות מחסור במזון, כך שקסטרו החל לעודד בעלי הון להשקיע בבניית מלונות בקובה וכן הלאה. התיירות שלאחר מכן סייעה למדינה להישאר צפה בשנת 2008 קסטרו החולה והחולה העביר את השלטון לאחיו שחוקק רפורמות רבות, כולל יותר עסקים פרטיים ופחות הגבלה ממשלתית.

בשנת 2014 הנשיא אובמה פיקח על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם קובה לאחר למעלה מ -50 שנות התנכרות, אך כאשר צוות שגרירות ארה"ב בהוואנה החל לסבול מבעיות בריאותיות שונות בשנת 2016, האשימו את ממשלת קובה ואת ארה"ב. הטיל מחדש אמצעים מגבילים בשנת 2019 מיגל דיאז גונילה הפך לנשיא המדינה המבודדת מה שצפוי העתיד אינו בטוח, אך בוא נקווה שזה טוב אז זו קובה שהמדינה קשורה לרוב ברחובות סיגרים ממבו ורחבה צ'ה-צ'ה מרופדים בייבוש כביסה באזור ילדים שמש ללא חולצות רוכבים על אופניים למערכת בריאות ההופכת כל סוציאליסט מערבי לרוממות מכוניות קלאסיות ארנסט המינגווי רום ומוחיטו למדינה שבמציאות היא הרבה יותר מורכבת.